החלטה בתיק ע"מ 1842/13

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו שתי עבירות של סחר בציוד מלחמתי. על פי כתב האישום, במהלך שנת 2010, קיבל העורר מאחר אקדח מקולקל. בהמשך, מסר את האקדח הנ"ל לאדם אחר על מנת שהנשק יתוקן. האקדח נמסר לאדם שלישי מתוך מטרה זו.

ביהמ"ש קמא הורה על מעצר העורר עד לתום ההליכים, לאחר שהתרשם מקיומן של ראיות לכאורה ושל עילת מסוכנות.

בערר, תוקף הסנגור החלטה זו. הסנגור טוען כי מדובר בהפללה אחת בלבד, לפיה העורר קיבל את האקדח מאדם אחר, מתוך מטרה למסור אותו לאדם שיתקן אותו. המדובר, על כן, בהחזקה קצרה של נשק, לפני שלוש שנים תמימות, עבירה שלשיטת הסנגור אינה מקימה עילת מעצר.

מנגד, התובע סבור כי המסוכנות נלמדת הן ממהות העבירה והן מראיה אחרת הקיימת בתיק, לפיה, בתחילת שנת 2013 העורר נצפה כשהוא מחזיק נשק.

בעניין אחרון זה, טען הסנגור כי לא יוחסה לעורר כל עבירה, שכן התשתית הראייתית דלה ביותר, כך שלא ניתן לייחס כל משמעות לאמירה זו.

חומר הראיות כולל אמרה מרכזית אחת, במסגרתה עד התביעה מספר 2 סיפר כי בשנת 2010 מסר לו העורר אקדח מקולקל, אותו קיבל מאדם שלישי, תוך בקשה שיתקן אקדח זה. משהדבר לא צלח, הוחזר הנשק ישירות לאותו אדם שלישי.

עוד מצויה בידי התביעה אמרתו של עד התביעה מספר 3, המוסר כי ראה ברשות העורר אקדח, זאת כארבעה חודשים לפני מעצרו, היינו בתחילת שנת 2013.

התביעה הצבאית לא ראתה לייחס לאמרה זו משקל ראייתי, ונמנעה מלייחס לעורר עבירה על בסיסה.

נותרנו, על כן, עם עבירה אחת של החזקת נשק מקולקל בשנת 2010, וזאת למשך תקופה קצרה.

על רקע האמור, ובשים לב לעברו הנקי של העורר, דעתי הינה כי קהתה המסוכנות הטמונה בעבירה עד כי ניתן להורות על שחרור העורר בתנאים.

אי לכך, הנני מקבל את ערר הסנגוריה באופן זה שהעורר יוכל להשתחרר אם יעמוד בתנאים הבאים:

א.      הפקדת 7,000 ש"ח (מספר שובר: 5008211).

ב.      התייצבות לכלל הדיונים בעניינו. לעניין זה, ייראה זימון שיועבר לב"כ של העורר כזימון כדין.

לא יעמוד העורר בתנאים אלה, ייעצר ויובא בפני שופט של ערכאה ראשונה, לא יאוחר מיום 7.8.13.

ניתנה היום, 25 ביולי 2013, י"ח באב התשע"ג, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

נשיא

רמ"שית: שג התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: